יום שני, 22 באפריל 2013

מיוחד לל"ג בעומר


ל"ג בעומר – מדורות ובטיחות 

מדורות הן עסק מהנה ביותר, אם יצא לכם לשבת פעם ולבהות אל תוך הגחלים הלוחשות אתם וודאי מבינים מדוע יש המכנים אותן הטלויזיה של הטבע. גווני הכתום והאדום, הלהבות המרצדות וקול פצפוץ העץ הם שילוב מרגיע ביותר.

הדלקת האש וקיומה היו נושא בעל חשיבות עליונה לאבותינו הקדמונים, קדמונים יותר מאחינו המכבים אשר נעזרו במדורות לסימון. האש סיפקה חום, הגנה, אפשרות בישול, סימון, הכנת כלים, חיטוי, תאורה וגם העלתה את המורל. לאחר שאבותינו הקדמונים היו מדליקים את מדורת השבט הם לא היו מניחים לה לכבות בקלות אלא מטפלים בה ומזינים אותה באופן סדיר.

על מנת ליצור אש, עלינו לשלב שלושה גורמים אשר כולם מתחילים באות ח' – יש המכנים זאת משולש האש – חומר (עץ), חמצן וחום. בהעדר אחד מהם האש שלנו תדעך. כאשר מדליקים אש בדרך פרימיטיבית מומלץ לשלב גורם נוסף... סבלנות.
הדלקת אש היא פשוטה מאד כאשר יודעים כיצד לעשות זאת ואין צורך להשתמש כלל בחומרי בעירה כימיים המבוססים על דלקים או נוזלים דליקים. כל מה שצריך לזכור זה שלהבה קטנה דורשת חומר עדין אותו היא מסוגלת לכלות ולהבה גדולה וחום עז יכולים להתמודד עם חומר גס ודחוס. חשוב לזכור שהאש, כמו שהיא יכולה להיות חיובית יכולה להיות גם שלילית. אני תמיד ממליץ שליד מדורות ל"ג בעומר תהיה כמות מספקת של מים אשר יכולים להיות מנוצלים במכה עוצמתית אחת. כמה מים? כמה שאתם חושבים שמספיק... כפול שתיים. גם דלי חול או מטף כיבוי מומלצים מאד. בבטיחות עדיף קצת להגזים מאשר להתפס לא מוכנים.

עכשיו הרשו לי להציג לפניכם כמה סוגי מדורות לל"ג בעומר כולל יתרונות וחסרונות של כל אחת:

1.     מדורת טי-פי (אוהל אינדיאני) – מדורה הבנוייה מקרשים או ענפים אשר מוערמים בצורת משולש הדומה לאוהל טי-פי אינדיאני. ניתן לבנות בכל גודל בהתאם לאורך וכמות הקרשים והענפים. ההדלקה תתבצע ממרכז המדורה כלפי חוץ תוך יצירת להבה הולכת וגדלה.
יתרונות – יוצרת אור רב, גדולה, עזה, מרשימה, יוצרת מרבד גחלים רחב.
חסרונות – יוצרת חום עז אשר אינו מאפשר קרבה לאש, מכלה במהירות את כל העצים, קשה מאד להתקרב עם מרשמלו, דורשת השגחה צמודה של ההורים עקב עוצמת האש.
דגשים – שמרו הרבה מים ודליי חול בהישג יד. מדורות גדולות שכאלו יכולות להדליק חפצים במרחק של 2 מטר משוליהן רק בזכות עוצמת החום שלהן.

2.     מדורת כוכב – מדורה צנועה יותר אשר מתחילה כמדורת טי-פי קטנה. אל האש הבוערת מוסיפים קרשים שוכבים שקצה אחד שלהם באש וקצה אחד מחוץ לאש. אם מביטים מלמעלה מתקבלת צורת כוכב.
יתרונות – מדורה הדורשת טיפול מועט מכיוון שבכל פעם יש לדחוף מעט את העצים פנימה אל מרכז הבעירה, מצויינת לבישול, חסכונית בחומר (למי שהתעצל ולא אסף מספיק עצים)
חסרונות – מפיקה אור מועט, יוצרת גחלים באיטיות.
דגשים – מתאימה למי שבא לו להתפנק אל תוך הלילה עם קפה טוב ונקניקיות מעל האש.


3.     מדורת הפוכה – מדורה הבנויה בדומה לפרמידת בני האינקה או המאיה. הקרשים או הענפים מסודרים בצורת שתי וערב כאשר הענפים העבים נמצאים בתחתית הפרמידה והדקים ביותר בקודקודה. הצתת המדורה נעשית על ידי זרדים בקודקוד והיא מכלה את עצמה כלפי מטה, מהחומר העדין אל הענפים העבים בתחתית. מדורה שכזו הבנויה בגובה של 40-50 ס"מ יכולה לבעור מעל שעתיים!
יתרונות – בוערת זמן עצום ללא הוספת חומר כלל, יוצרת מצע גחלים מעולה, הולכת וגדלה עם הזמן, חסכונית בחומר.
חסרונות – גדלה לאט ומתאימה פחות לילדים, יש להמתין זמן רב עד שניתן  להוסיף את תפוחי האדמה.
דגשים – יש לדאוג למספיק חומר עדין בקודקוד על מנת ליצור בעירה ראשונית טובה.

מדורת שמזינה את עצמה (מדורת בור)  – מדורה אשר מוצתת בתוך בור שנחפר מבעוד מועד. לאחר הדלקה ראשונית במרכז מניחים קרשים על דפנות הבור בדומה למדורת כוכב. האש מכלה את העץ והקרש גולש בעצמו פנימה אט אט. זו מדורה נהדרת למי שרוצה לשמור על פרופיל נמוך או פרופיל רומנטי.
יתרונות – מעט מאד התעסקות המשאירה זמן לדברים אחרים, עם הזמן מתקבל מצע עמוק של גחלים נהדרות לבישול ואפיה, אינה יוצרת אור רב (אולי גם חסרון)
חסרונות – פולטת מעט חום (אולי גם יתרון), דורשת חפירה מוקדמת.
דגשים – על דפנות הבור להיות מספיק תלולות על מנת לאפשר החלקה של החומר פנימה.

השנה מדליקים נקי - לא שמן, לא נפט, לא מדליק פחמים ולא קוביות דלק מוצק. קחו מעט צמן גפן ועסו לתוכו וזלין פשוט. הניחו את כדור צמר הגפן בנקודת ההדלקה והדליקו בעזרת גפרור או מצית. ווזלין הוא תוצר לוואי של תעשיית הדלקים אך הוא אינו מזרז בעירה אלא מעכב אותה. הנה לכם נר מעשה ידיכם שיבער כשתי דקות וידליק כמעט כל מה שמעליו.

ל"ג בעומר שמח ובטוח!

הכותב הנו מדריך הישרדות וטכניקות מחייה פרימיטיביות ובעליו של בית הספר להישרדות 'גיא והר'

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה